ילדי עם ישראל ומדינת ישראל תחילה
  Children of Israel first
ילדי מדינת ישראל תחילה
יום א', יג’ בסיון תשע”ח
    תעודת העמותה  |  מתוך תקנון העמותה  |  ועדת הבריאות והרווחה בכנסת  |  לאתר של משרד הבריאות  |  לאתר של משרד הרווחה  |  ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת  |  תמ"א 38 - רעידת אדמה  |  אמנת האו"ם לזכויות הילד  |  יצירת קשר  |  מבזקי חדשות  |  לערוץ המוסיקה והצחוק  |  לשימושון הממשלתי  |  לתקווה  |  החזון של חברת יו.אס.יו. אינטרנשיונל בע"מ  
האם הפנייה שלנו לחברות וחברי הכנסת שלנו תעזור לילדי מדינת ישראל תחילה ? לאלה שיש את היכולת לעזור יש גם את המחויבות לעזור ...המשך יבוא...ותודה לכל מי שמסייע לאזרחי מדינת ישראל...

הניתוח של תרה "היה אחד הניתוחים המורכבים והנדירים שבוצעו בישראל אי פעם...מדובר בניתוח ייחודי בעולם" - גם הניתוח של קסם היה מורכב לפרטים נוספים יש ללחוץ כאן ...
קרא עוד...
קרא עוד
 
פרייליך - סרטים וסרטונים מצחיקים לצפייה לחצו כאן
 
 
לצפייה בכותל לחצו כאן
 
 
לפרטים נוספים לחצו כאן
 
 
 
 
 
 
 
 
קרא עוד...
 
 
 
 
קרא עוד...
 
 
מתוך תקנון העמותה
קרא עוד...
 
 
קרא עוד...
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אתה מרים אותי למעלה

להאזנה וצפייה לחצו כאן
קרא עוד...
 
22:11 (04/10/10) יעקב יגודה
לקריאה לחצו כאן
 
12:53 (26/06/15) יעקב יגודה
לצפייה לחצו כאן
 
בכתבה כתוב "כך מפקירה המדינה את ילדיה"...וזו טעות כמובן - כי לא המדינה מפקירה אלא הממסד שלנו מפקיר את ילדי מדינת ישראל תחילה

לקריאת תוכן התמונה לחצו עליה עד לגודל מכסימלי
קרא עוד...
21:25 (04/05/12) יעקב יגודה
 
זעם ללא גבול - "נפרדים מדניאל הקטן: "תודה שלימדת אותנו לאהוב" נשיא המדינה ריבלין: "אתה הילד של כולנו"

דניאל הקטן נירצח באמצעות רסיס של פצמ"ר...
קרא עוד...
11:37 (24/08/14) יעקב יגודה
 
זעם ללא גבול, רצח מתועב נוסף...

קרא עוד...
04:38 (31/07/16) יעקב יגודה
 
ילד של שבת - מומלץ בכל לב להיכנס

מומלץ בכל לב להיכנס
קרא עוד...
14:04 (08/04/11) יעקב יגודה
 
אל תרחק ממני לעולם

קרא עוד...
10:14 (08/01/10) יעקב יגודה
 
לא זזים לפני שחוגרים

 
AM-PM

ממשלת ישראל חייבת לדאוג לילדי מדינת ישראל, ממשלה שמכבדת את עצמה נימדדת אך ורק לפי החוליה החלשה שבחברה.לקריאת הכתבה המרגשת לחצו כאן
21:31 (19/12/12) יעקב יגודה

מי ידאג לילד האוטיסט שלי? חגית רון-רבינוביץ' לפני כמה שבועות חגג עילי, בני האוטיסט, יום הולדת .16 הגיל הזה, שאומרים עליו שהוא מין קצפת ודובדבנים. גיל שהוא צומת מיוחד בין דרכי החיים. אחרי הצעדים הראשונים לגן, אחרי ה"שלום כיתה ,"'א אחרי בר המצווה ואחרי הכניסה לחטיבה. אחרי כל הצמתים האלה בחייו, שצרבו לי את הנשמה בכל פעם מחדש וריסקו אותי מכאב, הגיעה גם השנה הזאת שבה 16 מלאו לנער שלי. וגם אם ליבו המה - אין לי שום דרך לדעת על כך. עילי חגג יום הולדת 16 בלי עשרות חברים שאיחלו לו מזל טוב בעמוד הפייסבוק שלו. אין לו חברים, לעילי שלי, בכלל, ואין לו גם עמוד פייסבוק. גם לא יהיה לו. אף אחד לא חיכה לו עם שלל בלונים בפתח שבט הצופים, כי עילי לא הולך לצופים. הוא גם לא ילך. בלונים, אגב, הוא ממש אוהב, כבר מגיל אפס. אף אחד לא סימס לו "מזל טוב אחשלי," כי אין לו טלפון נייד לעילי. הוא גם לא מסמס, לא קורא, לא כותב, לא מדבר. כלום. נסיך שתקן בן .16 ובכל זאת, אני רוצה להאמין שהיתה לו יופי של חגיגת יום הולדת. חגגנו כולנו ביחד, משפחה גדולה שהקמתי מתוך צורך הישרדותי וקיומי, בזכותו של עילי, בשבילו ולמענו. ••• והוא שמח עילי. שמח בבלונים, ושמח בממתקים, וכיבה את נרות יום ההולדת ברגע נדיר כזה ומיוחד שאני מלקטת כבר 16 שנים, רגעים שבהם עילי נראה רגיל, כמו כולם. הוא חייך המון והיה מאושר, כי כבר 16 שנים זה מה שחשוב לנו. שיהיה מאושר. אבל מאותו הרגע אני דואגת בימים ולא ישנה בלילות. לא ישנה בלילות ודואגת בימים. הוא כבר לא ילד, עילי שלי. הוא עוד רגע בחור של ממש, ועתידו, שהיה אמור להיות מבטיח, לוט בערפל. עילי אובחן בגיל צעיר וקיבל את התג של האוטיזם, ואך ורק בגלל העובדה הזאת המחשבה על השנים הבאות הופכת לסיוט אחד גדול ומתמשך. בתוך כמה שנים הוא יסיים את חוק החינוך שלו, ואז מה? מה יהיה איתו? מה יהא עליו? הרי יש עוד כל כך רבים שכמותו, נערים ונערות, ואני רוצה פשוט לשאול: איך זה יכול להיות שהלקות המורכבת של הנסיך השתקן שלי מופלית לרעה על ידי מקבלי ההחלטות, ולמה? למה אני לא יכולה להיות בטוחה שעילי יגדל להיות אזרח מדינת ישראל ראוי, ושזכותו הבסיסית לחיים של כבוד תמומש? אנחנו לא מבקשים להמציא את הגלגל, אנחנו רק זקוקים לעוד גלגל אחד לעגלת חיינו העמוסה. אני רוצה שלעילי תהיה מועדונית שתעניק לו בשעות אחר הצהריים פעילות מובנית ומהנה של כיף ופנאי, עם קבוצת השווים לו, ושלא יצטרך להשתרך אחריי לגן השעשועים עם אחיותיו הקטנות. הוא כבר בן ,16 הוא ענק, הוא לא אמור להיות עם בני 3 בפארק. אני רוצה לדאוג לעילי מבעוד מועד להוסטל ראוי, לבית קבע, במקום מכבד שבו הוא יוכל לגור עם קבוצת האחאים שלו ברווחה, בחדר פרטי משלו. חדר אחד, לא גדול במיוחד, אבל פרטי משלו עד סוף ימיו. זה כל מה שאני מבקשת, אם כבר נגזל ממני העונג לראות אותו מקים בית משלו בישראל. אני רוצה שלעילי תהיינה הסעות מסודרות למרכז התעסוקה, בדיוק כמו לכל שאר האוכלוסיות הדומות. שיסיעו אותו הלוך וחזור, זה כל מה שאני מבקשת, אם כבר נגזל ממני העונג לראות אותו נוהג בכוחות עצמו למקום עבודה שהוא עצמו בחר. עילי לא יכול לצאת לרחובות, להקים קול צעקה, לבקש את זה בעצמו, ולכן קצת אחרי יום הולדת 16 אני זועקת את זעקתו בשקט, מתוך מצוקה אמהית ואחריות הורית: אני אמא של עילי, והוא בן 16 והוא אוטיסט. ועדיין אין בארץ חוק שמסדיר ומעגן את זכויותיו. לקריאת כתבת המקור המרגשת לחצו על הקישור הבא:- מי ידאג לילד האוטיסט שלי? לקריאה לחצו כאן ממשלת ישראל חייבת לדאוג לילדי מדינת ישראל, ממשלה שמכבדת את עצמה נימדדת אך ורק לפי החוליה החלשה שבחברה.